עיכבון (Retention) הוא מנגנון הגנה למזמין: אחוז קבוע (לרוב 5-10%) מכל חשבון חלקי שמנוכה ונשאר אצל המזמין. המטרה: להבטיח שאם הקבלן יעלים אחרי שקיבל תשלום, יש כסף לתיקון ליקויים שיתגלו.
בסיום הפרויקט, חלק מהעיכבון משוחרר עם החשבון הסופי. השאר (לרוב 50% מהעיכבון) מוחזק עוד תקופת בדק (בדרך כלל שנה), ומשוחרר רק אחריה, אם לא היו תביעות.
סטנדרט בענף: עיכבון 5% עם שחרור 50% בסיום ו-50% אחרי שנת הבדק.
דוגמה מספרית
חוזה ל-3 מיליון ₪. עיכבון 5% = ₪150,000 שמנוכים פרוסים על פני כל החשבונות החלקיים (לרוב ב-12 חודשים: ₪12,500 לחודש בקירוב).
סיום הפרויקט: חצי מהעיכבון (₪75,000) משוחרר עם החשבון הסופי. החצי השני (₪75,000) ממשיך להיות מוחזק במשך שנת הבדק.
אחרי שנת הבדק, אם לא היו תביעות על ליקויים, יתרת ה-₪75,000 משוחררת לקבלן. סה״כ הקבלן מקבל את כל ה-₪3M, רק בפריסה.
תהליך ב-Erzo
ב-Erzo אחוז העיכבון נקבע בחוזה של כל קבלן משנה בנפרד (יכול להיות 5% ל-electrician, 7.5% ל-bigger projects). Erzo מנכה אוטומטית מכל חשבון חלקי לפי האחוז.
ה-dashboard מציג את סכום העיכבון המצטבר לכל קבלן בכל רגע. בסיום הפרויקט יש כפתור ״שחרור עיכבון חצי״ + ״שחרור עיכבון מלא אחרי בדק״.
טעויות נפוצות
שכחה לנכות: מנהל חשבונות שמאשר חשבון בלי לנכות 5% עיכבון. הפסד מיידי.
שחרור בלי לוודא ליקויים: שחרור אוטומטי של המחצית השנייה בלי לבדוק שאין ליקויים פתוחים.
בלבול בין עיכבון לערבות טיב: שניהם מנגנונים לתקופת בדק, אבל עיכבון = כסף מנוכה, ערבות טיב = ערבות בנקאית. לא להחליף ביניהם.