״שוטף+X״ (השוואה בינלאומית: Net D) הוא ביטוי תשלום נפוץ בישראל. ״שוטף״ = סוף החודש שבו הוגש החשבון. ״+X״ = מספר ימים נוספים אחרי סוף החודש.
דוגמה: חשבון שהוגש ב-10 ביוני, בתנאי ״שוטף+30״, יפרע ב-31 ביולי (30 ביוני = סוף החודש + 30 יום).
תנאים נפוצים: שוטף+30 (סטנדרט), שוטף+45 (לקבלני משנה גדולים), שוטף+60 (לפרויקטים ארוכים), או תאריך פירעון קבוע בכל חודש (למשל ה-15).
דוגמאות חישוב
שוטף+30: חשבון שהוגש ב-7 ביוני. שוטף = 30 ביוני. +30 = 30 ביולי. תאריך פירעון: 30 ביולי.
שוטף+45: חשבון שהוגש ב-7 ביוני. שוטף = 30 ביוני. +45 = 14 באוגוסט. תאריך פירעון: 14 באוגוסט.
שוטף+60: חשבון שהוגש ב-7 ביוני. שוטף = 30 ביוני. +60 = 29 באוגוסט. תאריך פירעון: 29 באוגוסט.
תאריך קבוע (15 לחודש): חשבון שהוגש ב-7 ביוני. תאריך פירעון: 15 ביולי (התאריך הקבוע הבא). אם החשבון הוגש ב-16 ביוני, הפירעון הבא הוא 15 באוגוסט.
תהליך ב-Erzo
כל חוזה ב-Erzo נושא תנאי תשלום משלו. ברגע שמאשרים חשבון חלקי, Erzo מחשב את תאריך הפירעון אוטומטית לפי תאריך החשבונית ותנאי החוזה.
התראות נשלחות 7 ימים, 3 ימים, ויום לפני מועד הפירעון, כך שאין הפתעות. דשבורד התשלומים מציג את כל ההתחייבויות הצפויות לפי תאריך, מסודר לפי דחיפות.
טעויות נפוצות
חישוב לפי חודש קלנדרי: מנהל חשבונות שמחשב 30 ימים מתאריך החשבונית, לא מסוף החודש. גורם לעיכוב/הקדמה של עד 30 ימים.
אי-הסכמה על תנאים: אם תנאי התשלום לא תועדו בחוזה, כל צד מניח משהו אחר. ב-Erzo התנאים חלק מהחוזה הדיגיטלי, חתומים בידי שני הצדדים.
תאריך הגשה vs תאריך אישור: חלק מהקבלנים סופרים מהאישור, חלק מההגשה. הסטנדרט בישראל: מתאריך החשבונית.